הטלת סנקציה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט על וועדת המכרזים ו/או מי מחבריה ו/או על הרשות המקומית בשל אי קיום פסק דין ותוצאות אי הפקדת אומדן בתיבת המכרזים – חלק א'.
דוד רן־יה, עו"ד
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה – עת"מ (חי) 28924-01-16 א.ע כהן הדברות בע"מ נ' עיריית נשר (פורסם בנבו 28.12.16) דן בית המשפט בשאלת הטלת סנקציות אכיפה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט על עירייה בשל אי קיום פסק דין והסכמה בין הצדדים.
בשנת 2015 פרסמה עיריית נשר (להלן: "העירייה") מכרז לביצוע עבודות הדברה ברחבי העיר נשר (להלן: "המכרז"). ביום 2.12.15 נפתחה תיבת המכרזים ונחשפו הצעות המשתתפים. באותו מעמד התברר כי לא הופקד אומדן בתיבת המכרזים. בירור שנערך באותו מועד ביחס להיעדר האומדן העלה כי האומדן נמצא במעטפה סגורה בקלסר המכרז ולא בתיבת המכרזים, בשל טעות בתום לב. המעטפה הובאה בפני וועדת המכרזים שפתחה אותה ואכן בה נמצא האומדן.
ועדת המכרזים ביקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה, אשר לאחר בחינת הענייןסבר, בהתאם לדין והפסיקה, כי העדר האומדן מתיבת המכרזים מחייב את ביטול המכרז. ועדת המכרזים אימצה את חוות דעת היועץ המשפטי.
על החלטת ביטול המכרז של ועדת המכרזים הוגשה עתירה. בסיומה של עתירה, ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, ועל אף הוראות הדין, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:
"בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה, ולכך שאין מחלוקת כי האומדן הוכן לפני המועד האחרון להגשת הצעות, נשמר ולא נפתח עד מועד הפתיחה, קיבלה עיריית נשר את המלצת בית המשפט לבטל את ההחלטה בדבר ביטול המכרז ולהחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, אשר תדון בכל ההצעות שהוגשו, תוך התייחסות לאומדן כפי שהוכן על ידי מר וייסנברג".
כן הוסיף בית המשפט: "למען הסר ספק, מובהר כי ועדת המכרזים חופשיה לקבל כל החלטה על פי מיטב שיקול דעתה". (להלן: "פסק הדין").
מסיבות שאינן ברורות ולא עלו בפסק הדין, משך כחצי שנה לא התכנסה ועדת המכרזים ביחס למכרז ולא קיימה את הוראות פסק הדין. ביום 31.8.16 הגישה העותרת בקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט ורק לאחר מכן, ביום 12.9.16 התכנסה וועדת המכרזים – ובניגוד למצופה לא דנה כלל בהצעות למכרז כפי שנקבע בפסק הדין אלא החליטה לאשרר את החלטתה בדבר ביטול המכרז, על בסיס הקביעה של בית המשפט כי ועדת המכרזים "חופשיה לקבל כל החלטה על פי מיטב שיקול דעתה".
בית המשפט לעניינים מנהליים ביקר קשות את ועדת המכרזים של העירייה, תוך שימוש במונחים של "חוסר תום לב", התנהלות "הראויה לגנאי" וטעינת טענות "מקוממות":
"גם התנהלות ועדת המכרזים ראויה לכל גנאי. ודוקו, ועדת המכרזים התעלמה מפסק הדין ומההסכם שהושג ולא קיימה דיון כלשהו לאחר פסק הדין. רק לאחר קבלת הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט "נזכרה" הוועדה להתכנס "ולאשרר" החלטה קודמת"
"זוהי התנהגות חסרת תום לב של העירייה המנוגדת לחובת ההגינות המוטלת על עירייה כרשות מנהלית"
יחד עם זאת וטרם הפעלת סנקציה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, בית המשפט היה מוכן להניח כי וועדת המכרזים "טעתה" או "הוטעתה" וכי חבריה לא הבינו את משמעות ההסכם שהושג ופסק הדין שניתן.
בית המשפט קבע כי ספק אם נכון היה להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד העירייה עצמה, כאשר מי שיוצא נפסד מקבלת בקשה כאמור הוא הציבור – על לא עוול בכפו.
לאור האמור לעיל, בית המשפט נתן הוראות והנחיות מדויקות לחברי וועדת המכרזים כיצד עליהם לפעול וקבע:
"בנסיבות אלו, נראה לי כי די בכך שהדברים הובהרו ודי כי יינתנו הוראות מפורשות ומפורטות כיצד על ועדת המכרזים לפעול. על כן, תהא החלטה זו הוראה לוועדת המכרזים וחבריה כיצד לפעול ואזהרה כי אם לא ימלאו את ההוראות ינקטו כנגדם הליכי אכיפה לפי כל דין"
פסק הדין העלה סוגיה משפטית ייחודית לרשויות מקומיות: התוצאה של אי הפקדת אומדן בתיבת המכרזים – על סוגיות אלו וכיצד היתה יכולה לנהוג עיריית נשר אחרת – בעלון בשבוע הבא.
