סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים

בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך ליתן סעד של ביטול מכרז גם אם לא התבקש לכך במסגרת העתירה

דוד רן־יה, עו"ד

ביום 25.10.2016 פורסם פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים (מרכז) בעת"מ 63239-06-16 ח.פ.ץ שרות ואחזקת מתקני מים וביוב בע"מ נ' מ"י משרד הביטחון אגף ההנדסה והבינוי – יחידת התקשרויות עם קבלנים ואח' [פורסם בנבו] (25.10.2016), בו חזר בית המשפט  על ההלכה לפיה "ספקטרום" הסעדים היכולים להיות מוענקים על ידו, אינו מוגבל  וסגור (כפי שקורה בבתי משפט אזרחיים) ולבית המשפט לעניינים מנהליים סמכויות וסעדים "שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבימ"ש גבוה לצדק בשינויים המחויבים לגבי עתירה מנהלית ולגבי ערעורים מנהליים".

פסק הדין עסק בהתנהלות משרד הביטחון ביחס לשני מכרזים שערך בקשר עם שירותי אחזקת מתקני שאיבת מים וביוב (להלן: "השירותים"). המכרז הראשון שפורסם ביחס לשירותים כאמור, פורסם כמכרז פומבי. במכרז הפומבי נאמר באופן מפורש כי אין חובת השתתפות בסיור קבלנים. במכרז זה זכה מציע אשר חזר בו מהצעתו ולא היה מוכן לבצע את השירותים.

בנסיבות העניין החליט משרד הביטחון לערוך מכרז חדש חלף המכרז הפומבי, הפעם במתכונת של "מכרז סגור", במסגרתו בוצעה פניה לכלל המציעים במכרז הפומבי הראשון (למעט הזוכה שחזר בו מההצעה) וכן לקבלנים מסוימים שלדעת משרד הביטחון רלוונטיים לביצוע העבודות. עוד הודיע משרד הבטחון במכרז זה על קיומו של סיור קבלנים ובמעמד רכישת מסמכי המכרז, הוחתמו המציעים על טופס "חובת השתתפות בסיור קבלנים". הזוכה במכרז (אשר השתתף במכרז הראשון), לא השתתף בסיור הקבלנים והעתירה הוגשה בעטיה של אי השתתפות זו בטענה כי הצעתו פסולה.

מנגד, טען משהב"ט  כי סיור הקבלנים לא היה בגדר חובה, לא צוין כתנאי סף במכרז וכי התצהיר, השתרבב בשוגג למסמכי המכרז. ביחס להחלטה לצאת ל"מכרז סגור" בניגוד להוראות הדין, הודה משהב"ט כי אכן לא היה מקום לערוך מכרז סגור ובהיבט זה נראה "כי אכן נפל פגם". עוד הודה משהב"ט, כי המכרז – על כל שלביו, רצוף תקלות, טעויות ופגמים.

לאור הפגמים הרבים בהליך והעובדה שההליך מלכתחילה לא היה הליך תקין בהתאם להוראות הדין מקום שבו יש לפרסם מכרז פומבי – החליט בית המשפט לבטל את המכרז על אף שלא התבקש ליתן סעד מעין זה.

נקבע כי קשת הסעדים שבית המשפט לעניינים מנהליים רשאי ליתן הינה נרחבת, מגוונת ובלתי מוגבלת, ואינה בגדר רשימה סגורה (כמו סמכותו של בג"צ). להבדיל מהליך אזרחי, בו בית המשפט בדרך כלל "כבול" לסעדים שהתבקש ליתן, הרי שבמסגרת עתירה מנהלית אין מגבלה שכזו.

"ביהמ"ש רשאי ואף חייב להעלות מיוזמתו טענות ועילות משפטיות מהותיות שיש בהן כדי להביא לתוצאה צודקת בכלל ובהליך המנהלי בפרט, ואף ליתן סעד שלא התבקש".

"מכרז זה "הורתו ולידתו בחטא", ניהולו ברשלנות ונפלו בו פגמים מהותיים ויסודיים היורדים לשורשו של המכרז, שאין דרך להכשירם"