על מכרזים – על הגשת כתב ערבות "מקור"

על מכרזים – על הגשת כתב ערבות "מקור"

על מכרזים – על הגשת כתב ערבות "מקור"

עת"מ 49193-06-19 בן ארי תל רם פרויקטים בע"מ נ' עירית ירושלים ואח' (פורסם בנבו)

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" גיליון 66 (25.11.19)

לפני כחודשיים פורסם פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, אשר ביטל את החלטת ועדת המכרזים של עיריית ירושלים, לפסול הצעה במכרז מפאת העובדה שצורף אליה העתק של כתב הערבות ולא כתב ערבות מקור.

עת"מ 49193-06-19 בן ארי תל רם פרויקטים בע"מ נ' עירית ירושלים ואח' (פורסם בנבו)

עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") פרסמה מכרז פומבי למתן שירותי ביצוע עבודות אחזקה ושיקום גשרים, מנהרות ומבני דרך ברחבי העיר (להלן: "המכרז").

לאחת ההצעות במכרז, צורף העתק צבעוני של כתב הערבות בסך 100,000 ₪ ולא צורף טופס הערבות המקורי. לאחר שיחה שהתקיימה בין עובדת העירייה למציע כאמור, המציא המציע בו ביום את הערבות המקורית לעירייה (לטענת המציע הוא התבקש לעשות כן על ידי העירייה – טענה שלדידו של בית המשפט לא נסתרה על ידי העירייה).

ועדת המכרזים של עיריית ירושלים, החליטה לפסול את הצעת המציע כאמור, בשל הגשת העתק של כתב הערבות הבנקאית ואי הגשת כתב ערבות "מקור" בהצעה.

בית המשפט בחן ראשית את הוראות המכרז, והגיע לכלל מסקנה שמשעה שהעירייה לא ציינה באופן מפורש במסמכי המכרז, כי יש להגיש כתב ערבות "מקור", ומשעה שיתר הוראות המכרז אינן תומכות בדרישה שדווקא כתב הערבות (בניגוד למסמכים אחרים) יוגש "מקור" ובהינתן ההלכה שיש להעדיף פרשנות המקיימת את ההצעות במכרז ולא פרשנות הפוסלת אותן – הרי שבעצם צירוף "העתק" של כתב הערבות, אין סטייה מהוראות המכרז.

העירייה ביססה את החלטת ועדת המכרזים בעיקר נוכח הגישה הקפדנית של בית המשפט העליון ביחס לפגמים בערבות ושמירה על עקרון השוויון.

בנוסף התייחסה העירייה לקושי אשר עלול להתעורר בדרישת חילוט הערבות וכן לעובדה שקיימת למציע כאמור האפשרות להשיב את כתב הערבות המקורי לבנק ולבטלו.

בית המשפט דחה את טענות העירייה ויתר המשיבות לעתירה וקבע:

  • במישור העובדתי – במקרה דנן, הערבות הוצאה על ידי הבנק טרם המועד האחרון להגשת הצעות במכרז. ובמובן זה, לדידו של בית המשפט, אין פגיעה בשוויון והמציע כאמור לא קנה כל יתרון לעצמו.
  • בית המשפט קבע כי אין קביעה בכתב הערבות כי מימושה מצריך המצאת את כתב הערבות (מקור) לבנק ואף ביסס את עמדתו כאמור בפסיקה – במצב דברים זה קבע כי טענת העירייה בדבר הקושי שבמימוש כתב הערבות, דינה להידחות. (יצוין בהערת אגב, כי ניסיון הח"מ בחילוט ערבויות הוא דרישת הבנק לקבלת כתב הערבות "מקור" לידיו, יחד עם זאת, אין בכך כדי להצביע באופן מפורש כי לא יתקבל העתק של ערבות).
  • בית המשפט קבע כי הלכת "אדמונית החורש" הדנה בפגמים בערבות אינה חלה בעניינו, שכן אין מדובר בפגם מסוג בפגמים בהם דנה ההלכה דנן.
  • בית המשפט קבע כי ככל שעורך מכרז מייחס חשיבות גבוהה להגשת כתב ערבות "מקור" דווקא, עליו לציין זאת באופן מפורש במסמכי המכרז. ניתן ללמוד מפסק הדין כי ככל הנראה במסגרת ההוראות ביחס לכתב הערבות במכרז היו אי אלו הוראות המאפשרות "גמישות" מסוימת ביחס להגשת כתב הערבות – גישה זו לא התיישבה עם הגישה הדווקנית של העירייה לפסול את ההצעה נוכח הגשת העתק כתב הערבות.

הערת העורך:

על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוגשו ערעורים, הן על ידי העירייה והן על ידי יתר המשיבות במכרז ובמסגרת ההליך דנן אף ניתן "עיכוב ביצוע" על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים המתואר לעיל.

עוד יוער כי פסק הדין לעיל, ניתן  לאחר ניתוח הוראותיו של מכרז ספציפי, וכמובן שהוא אינו מהווה הלכה גורפת בעניין, ובכל מקרה יש לבחון כל מקרה ומקרה באופן נקודתי – לרבות ובעיקר בראי הפגיעה בשוויון וטוהר ההליך המכרזי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email