על הקמת תאגיד אנרגיה משותף עם גורם פרטי

בחודש מאי שנת 2022 ערך משרדנו את המכרז הראשון בארץ, לייסוד (הקמה) ותפעול תאגיד עירוני משותף עם גורם פרטי,  למטרת קידום וביצוע פרויקטים שונים בתחום האנרגיה.

המכרז נערך עבור עיריית אופקים בשיתוף פעולה עם היועצת המשפטית של העירייה, בעידוד משרד האנרגיה והתשתיות, מתוך תפיסת עצמאות אנרגטית של הרשות ורצון לעמידה ביעדים לאומיים של התייעלות אנרגטית  ולאחר קבלת אישור עקרוני ממשרד הפנים, כי אין איסור לערוך את המכרז ולהקים את התאגיד כאמור.

בחודש אוגוסט 2022 נבחר זוכה במכרז, והעירייה הגישה בקשה למשרד הפנים, בהתאם לחוזרי המנכ"ל הקיימים דאז, לאישור הקמת התאגיד העירוני. מאז פרסם משרדנו מכרזים דומים  למספר רשויות מקומיות נוספות, חלקם בהליכי פרסום ובחלקם כבר נבחרו זוכים.

האתגר הגדול בעריכת מכרזים אלו הייתה העובדה,  שעמדת משרד הפנים ביחס להקמת תאגיד האנרגיה המשותף הייתה לוטה בערפל – לרבות התנאים שיציב משרד הפנים, אם יציב להקמת תאגיד כאמור, והמכרזים פורסמו תוך ניסיון לצפות את התנאים שיוצבו בראי ההגנות אשר יבקש משרד הפנים להציב על הרשות ומשאבי הציבור.

ביום 31.12.23 פרסם משרד הפנים את חוזר מנכ"ל 2.1.3.3 – פעילות הרשות המקומית בתחום האנרגיה באמצעות חברות עירוניות (להלן: "חוזר המנכ"ל").

באופן כללי חוזר המנכ"ל אינו מחדש רבות ביחס לאופן הקמת תאגיד מקומי, והוא ככלל מהווה חזרה על חוזרי מנכ"ל קודמים לרבות "נוהל אסדרת חברה עירונית".

אם כן, מה מחדש החוזר?

• החוזר מאפשר באופן פוזיטיבי לרשות המקומית לבצע פעולות בתחום האנרגיה ומעגן את מקור הסמכות החוקית של רשות מקומית לפעול בתחום בעצמה או באמצעות תאגיד מקומי מטעמה לתאגיד כאמור.

• החוזר קובע רשימה רחבה של תחומים בהם תאגיד האנרגיה יכול לעסוק: חלק מהסעיפים פרטניים לפרויקטים הקיימים כיום אולם קיים גם סעיף סל לשימוש הרשויות.
• החוזר פורט את רשימת המסמכים וחוות הדעת הנדרשים לצורך הגשת בקשה להקמת תאגיד עירוני בתחום האנרגיה. ככלל מדובר בחזרה על הקבוע בנוהל האסדרה עם דגשים רלוונטיים לתחום האנרגיה.

החוזר קובע כי יש להעביר לאישור משרד הפנים:

ד.1. את תקנון החברה טרם חתימתו על ידי מורשי החתימה ברשות והמייסדים.

ד.2. במקרה של בחירת שותף פרטי במכרז – את טיוטת מסמכי המכרז טרם פרסומו.

• החוזר קובע כי בכל מקרה לרשות המקומית יובטח רוב בזכויות ההצבעה במוסדות החברה, בדירקטוריון ובאסיפה הכללית.
• החוזר קובע את עקרון סוגיית התשלומים בגין נכסי הרשות ותשלום הרשות בגין שירותי התאגיד.

מה חסר בחוזר?

בעינינו, החוזר קצר באופן יחסי, אל מול המורכבות והיחסים שבין "שותף פרטי" לבין "רשות מקומית". במכרזים להקמת תאגיד עירוני משותף עם גורם פרטי, הרי שמלבד הבטחת רוב לרשות המקומית במוסדות החברה (שהוא תנאי בסיסי לאי השתלטות של גורם פרטי על נכסי ציבור) יש להתייחס לנקודות הבאות (לכל הפחות):

• מנגנוני פרידה מגובים בנוסחאות מתאימות, למצבי קיצון, תוך התחשבות בעובדה שהגורם הפרטי הוא ככל הנראה הגורם המממן העיקרי של הפרויקטים השונים, ופרידה ממנו מצריכה מנגנון המאפשר לרשות לפעול בדרכים שונות לרבות: סגירה של התאגיד ו/או צמצום פעילות התאגיד ו/או המשך הפעלה של התאגיד ללא השותף וללא צורך בהחזרת כספים שאינם מצויים בידה של הרשות המקומית.
• קביעת כללים ברורים ועקרונות ביחס לשימוש בנכסי הרשות – נכסי הרשות מהווים את התמריץ העיקרי של גורם פרטי להיכנס "כשותף" שאין לו רוב במניות החברה בתאגיד משותף עם הרשות המקומית.

• קביעת כללים ברורים לעניין "בלעדיות" של התאגיד לבצע פרויקטי אנרגיה בתחומה של הרשות המקומית.
• התייחסות "לתחרות" העשויה לקום, בין הגורם הפרטי השותף בתאגיד לבין התאגיד עצמו ואיזון יחסי הצדדים גם בהתחשב במבנה הארגוני של הגורם הפרטי.
• התשלומים המגיעים "לרשות המקומית" על מנת שזו לא תצא "חסרה" בחלופה של התקשרות לשימוש בנכסיה.
• עריכת "הסכם מייסדים" ו"תקנון" מתאימים עם כלל האיזונים והבלמים הנדרשים.

נשמח לעמוד לרשותכם לצורך עריכת מכרז כאמור ו/או בכל שאלה ו/או הבהרה בנושא.