על השלמות מסמכים לצורך ניקוד איכות במכרז
להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן
עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" גיליון 42 (22.10.2018)
בגיליון מס' 23 של עלון "על מכרזים", דנו בסוגיית השלמות מסמכים ממציעים במכרז ובפרט השלמות מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת העמידה בתנאי הסף.
באופן כללי, נכתב ביחס לכל סוג של השלמת מסמכים, כי יש לבחון כל מקרה לגופו זאת בהתחשב בעקרון השוויון ופגיעה בו מול מציעים אחרים במכרז בפועל ובכוח.
בכל הנוגע להשלמת מסמכים ראייתיים (שתפקידם הוא להוכיח את עמידתו של מאן דהו בתנאי הסף), ניתן לבחון האם מדובר בהשלמה של מסמך דקלרטיבי/הצהרתי – דהיינו מסמך שמטרתו להצהיר על מצב קיים (כגון רישיון נהיגה שהיה קיים אך לא צורף להוכחת קיומו העתק הרישיון) או השלמה של מסמך קונסטיטוטיבי – מסמך המייצר מציאות שלא היתה קיימת קודם לכן (כגון: רישיון עסק שניתן לאחר המועד האחרון להגשת הצעות).
ככלל, בכפוף לבחינת כל מקרה באופן נקודתי כאמור לעיל, ובכפוף לכללי המכרז הרלוונטי – ניתן לבצע השלמה של מסמכים דקלרטיביים ולא ניתן לבצע השלמה של מסמכים קונסטיטוטיביים (עדיף שהדבר יהא מעוגן בכללי המכרז).
האם כלל השלמה זה חל גם כאשר עסקינן בהשלמת מסמכים או נתונים לצורך בחינת מדדי איכות במכרז?
לכאורה, ההגיון העומד מאחורי האבחנה בין שני סוגי המסמכים שלעיל, אמור להיות תקף ונכון גם במקרה דנן – דהיינו, כל עוד אין יצירה של מציאות חדשה, לכאורה משתתף במכרז זכאי לניקוד איכות על בסיס מצב קיים, בין אם הראיות צורפו במועד האחרון להגשת הצעות במכרז ובין אם לאו.
אלא שלדעתנו, "כלל העל" בדבר שמירה על עקרון השוויון וטוהר ההליך המכרזי אינו מאפשר או מצמצם את האפשרות להשלמת מסמכים בכל הנוגע לבחינת מדדי האיכות במכרז. וכל כך מדוע?
- בעוד שהשלמת מסמכים לצורך עמידה בתנאי הסף מאפשרת את הגדלת התחרות ואינה מאפשרת מניפולציות של עורך המכרז ביחס להצעה הזוכה – כך גם מבחינת נראות ההליך המכרזי נשמרים עקרונות דיני המכרזים. בנוסח אחר, השלמת מסמכים רק מגדילה את "סל" המשתתפים במכרז, תוך שהיא שומרת על עקרון היעילות הכלכלית מבלי לפגוע בעקרון השוויון.
- מנגד, ביצוע השלמות של מסמכים לצורך בחינת מדדי איכות עלול לפתוח פתח למניפולציות – הן מצד בודקי ההצעות במכרז והן מצד משתתפים במכרז עצמו.
כך בעת"מ עת"מ 34786-05-18 בן ציון כרמל הנדסה בע"מ ואח' נ' וועדת המכרזים הבינמשרדית לבקרה על פרויקטים תחבורתיים ואח' (פורסם בנבו) אשר ניתן בחודש אוגוסט האחרון דן בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, כבוד השופט ארנון דראל בדיוק בסוגיה זו.
במקרה שם, כאשר הדברים מגובים היטב במסמכי המכרז, אישרה ועדת המכרזים למציעים לבצע השלמות של מסמכים לצורך הוכחת העמידה בתנאי הסף. במקביל, החליטה ועדת המכרזים שלא להתחשב במידע נוסף ששלחו מציעים לאחר המועד האחרון להגשת הצעות (בניסיון לנצל את ההזדמנות לשיפור עמדות) ביחס למדדי האיכות על מנת לקבל ניקוד איכות עודף או נוסף וכן לא לבצע השלמות ביחס למדדי איכות אלו.
על החלטות ועדת המכרזים לביצוע ההשלמות ביחס לעמידה בתנאי הסף ואי ביצוע השלמות לצורך מדדי האיכות – הוגשה העתירה.
פסק הדין דן בסוגיות שונות הנוגעות להשלמת מסמכים. ביחס להשלמת מסמכים הנדרשים להוכחת העמידה בתנאי הסף, חזר בית המשפט על ההלכה ולפיה יש לערוך הבחנה בין אי עמידה בתנאי הסף לבין אי צירוף של המסמכים המיועדים להוכחת העמידה בתנאי:
"מקום בו מדובר בתיקון שהוא בגדר השלמה של מסמך שמטרתו להצביע על עמידה בדרישת הסף ושאי צירופו מלכתחילה אינו נגוע בחוסר תום לב, וכי אין במתן ההזדמנות לתקן כדי לפגוע בשוויון, ניתן במקרים המתאימים לאפשר את תיקון ההצעה ואת צירוף אותו מסמך חסר כתיקון פגם טכני שניתן לתקנו"
ביחס לסוגיית השלמת המסמכים הרלוונטיים לניקוד האיכות במכרז, החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת ועדת המכרזים (אשר לא איפשרה השלמה כאמור), ובזו הלשון:
"החלטה זו (של אי ביצוע השלמות לצורך מדדי האיכות – הערת הח"מ) נובעת מתוך מסמכי המכרז ואף שבמבט ראשון ניתן לתמוה מדוע ועדת המכרזים 'עוצמת את עיניה' ממידע המצוי ברשותה, שוכנעתי כי הנימוק השני שניתן, דהיינו הפגיעה האפשרית בשוויון בין המציעים, ובינם לבין מציעים פוטנציאליים וכן מתן האפשרות בכך לסגת מההצעה – מצדיקים כי הניקוד ייעשה לפי הרשום בטופס 6 בהצעה וללא ההשלמות" (ההדגשות אינן במקור – הערת העורך).
"ועדת המכרזים הגדירה מראש שיש להבחין בין העמידה בתנאי הסף לבין הניקוד, וזאת מתוך הרצון שלא לשלול את "כרטיס הכניסה" למכרז ולהבטיח את בחינתן של מספר הצעות ולא של הצעה אחת בלבד. עם זאת, היא הבהירה כי תאפשר את הפתח הרחב הזה רק לעניין העמידה בתנאי הסף ולא לצורך מתן הניקוד".
"שוכנעתי כי יש לקבל את עמדת המשיבות כי מתן האפשרות להסתמך על ההשלמות בעת הניקוד עלול לפגוע בשוויון בין המציעים והוא עלול היה לאפשר מרחב תמרון פסול למציעים לשנות את הצעתם, ולתקן תיקון מהותי של ההצעה לצורך הניקוד ולא רק לצורך העמידה בתנאי הסף"
נקודה נוספת וחשובה לא פחות היא שבית המשפט לא שינה את ניקוד האיכות שביצעה ועדת המכרזים גם כאשר עלתה טענה מצד העותרים כי היו פרטים נוספים לניקוד הצעתם שלא הופיעו בטפסים הייעודיים במכרז אלא במסמכים אחרים שצורפו על ידם:
"אין לצפות כי ועדת המכרזים תתור אחר הפרויקטים ברחבי ההצעה וכן תחפש את כל המידע הדרוש לה לניקוד, אשר לפי הנחיות המכרז אמור היה להיות מרוכז במקום נפרד."
