על מועד פקיעת תוקף ההצעות – "הצלצול הוא בשבילי"
להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן
עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" גיליון 48 (14.01.2019)
ברובם המכריע של מכרזים המפורסמים על ידי הרשויות המנהליות, קובעות הרשויות המנהליות במסמכי המכרז כלל לעניין תוקפה של ההצעה במכרז שלאחריה ו/או בהתאם לתנאיה – המציע "משוחרר" מחבותו כלפי הרשות בכל הנוגע להצעתו במכרז.
מהותה ומטרתה של הוראת תוקף ההצעה במכרז מכוונת בעיקרה למציעים במכרז – הווה אומר, הרשות המנהלית, מתוקף חובתה לנהוג בהגינות ובתום לב, אינה יכולה להחזיק בהצעות של מציעים כלפיה לעד ולעולם ללא מגבלה – אלא בהסכמתם.
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, עת"מ 75402-10-18 שמיאב בע"מ נ' ועדת מכרזים ואח' (פורסם בנבו), הדן בסוגיית ביטול מכרז בשל פקיעת תוקף ההצעות במסגרתו. בית המשפט ביטל את החלטת ועדת המכרזים לבטל את המכרז וקבע כי בנסיבות העניין לא היה מקום לבטל את המכרז, בפרט שעה שהצדדים כולם התנהלו כאילו הליכי המכרז בתוקף.
עת"מ 75402-10-18 שמיאב בע"מ נ' ועדת מכרזים ואח' (פורסם בנבו)
שירותי בריאות כללית (להלן: "כללית") פרסמה מכרז פומבי לניהול והפעלת קפטריה חנות נוחות בבית החולים כרמל (להלן: "המכרז").
הליכי המכרז, כפי שקורה לא אחת, התארכו מעבר למצופה. כך, המכרז פורסם בחודש דצמבר 2017, כאשר בפברואר 2018 פורסם נוסח מתוקן, והמועד האחרון להגשת ההצעות למכרז נקבע ליום 21.3.18. הליכי המכרז, כולל שימועים ובקשות להשלמת מסמכים, נמשכו עד ליום 5.9.18 קבעה ועדת המכרזים את העותרת כזוכה במכרז.
לאחר שליחת ההודעות בדבר תוצאות המכרז, הגישה אחת המציעות האחרות במכרז עתירה בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה כנגד הכללית, לביטול המכרז עקב פקיעת התוקף של ההצעות שהוגשו למכרז. לאחר הגשת העתירה התכנסה וועדת המכרזים של הכללית, דנה באפשרויות השונות וקיבלה החלטה על ביטול זכייתה של העותרת במכרז וביטול המכרז בשל פקיעת תוקף ההצעות במסגרתו. בעקבות החלטה זו נמחקה העתירה.
כנגד החלטת הביטול כאמור הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. כבוד סגן הנשיא, השופט ד"ר קובי ורדי, קיבל את העתירה, ביטל את החלטת ועדת המכרזים והחזיר את המצב כפי שהיה טרם החלטתה כאמור – קרי, זכייתה של העותרת במכרז.
בית המשפט ניתח את סעיף תוקף ההצעה במכרז כמו גם את התנהגות הצדדים לכל אורך ההליך המכרזי – לפיה ההצעות היו בתוקף, כמו גם את ההשלכות של ביטול מכרז על ההלכות הנוגעות לנושא וקבע כדלקמן:
"אני סבור, שמטרת סעיף 23 למכרז (הסעיף העוסק בתוקף ההצעה – הערת הח"מ) הינה, ככלל להגן על המציעים ולא להשאיר בידי הכללית כוח בלתי מסוייג שבהתאם לפעולותיה/ אי פעולותיה וחלוף הזמן תוכל להחליט האם ההצעות במכרז פקעו אם לאו ושלא מדובר בפקיעה אוטומטית מחוייבת ואין בלתה של ההצעות בחלוף 120 יום בלא שאפשר ל"רפא" זאת.
אחרת, כל פעם שהליכי המכרז יימשכו (ומדובר במקרים שכיחים ביותר שהליכי המכרז נמשכים חודשים) יפקעו ההצעות אם הכללית לא תעשה דבר ותפנה למציעים להארכת ההצעות.
ברי גם כי אין להשאיר את העניין לכללית בלבד שאם לא תקיים את הישיבה ולא תקבל החלטה תוך 120 יום יפקעו כל ההצעות אוטומטית ושזו לא הייתה כוונת עורך המכרז שנתן את האפשרות להארכת תוקף ההצעות".
פסיקת בית המשפט הולמת ומתאימה למטרת הסעיף, והיא המשך לפסיקה אחרת שניתנה לאחרונה ולפיה, טרם קבלת החלטות שרירותיות שונות יש להידרש למהות התנאי המכרזי או התנאים שבדין טרם יישומם.