"על מכרזים" – על מכרזים: בסימן הבחירות לרשויות המקומיות 2018 – חלק א'

"על מכרזים" – על מכרזים: בסימן הבחירות לרשויות המקומיות 2018 – חלק א'

על מכרזים: בסימן הבחירות לרשויות המקומיות 2018 – חלק א'

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" גיליון 43 (05.11.2018) 

בחלק ניכר מהרשויות המקומיות בארץ, מערכת הבחירות לרשויות המקומיות לשנת 2018 הגיעה לכלל סיום, בחלק אחר אנו עתידים לחזות בסיבוב שני לקראת ההכרעה הסופית ביחס לזהות ראש הרשות.

שני העלונים הבאים של "על מכרזים" יוקדשו לראשי הערים/המועצות החדשים והמכהנים ולחברי ועדת המכרזים וחברי המועצה החדשים/המכהנים, המהווים  את שני השחקנים המרכזיים, בכל הנוגע לתהליכי קבלת החלטות במכרזים המפורסמים על ידי הרשויות המקומיות.

בחלק א' של העלון נתמקד בסמכותו ובתפקידיו של ראש הרשות המקומית  במסגרת ההליך המכרזי – זאת לאור החקיקה והפסיקה, בפרט פסיקה עדכנית ביחס לסמכויותיו והשימוש בהן. בחלק ב' (אשר יפורסם בעוד כשבועיים) נתמקד בתפקידיהן של ועדת המכרזים ושל מועצת הרשות המקומית.

ראש הרשות – תפקידיו וסמכויותיו:

על אף שהדין קובע כי ראש הרשות  אמון על ביצוע פעולות הרשות המקומית, ראש הרשות אינו חבר ועדת המכרזים.

ברשויות מקומיות (בניגוד לגופים אחרים עליהם חלים דיני המכרזים) קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז מורכבת משני שלבים. בשלב הראשון ההצעות במכרז נבחנות על ידי ועדת המכרזים (המורכבת מחברי מועצה כפי שיורחב בחלק ב'), המשמשת כגוף מייעץ וחובשת כובע של "ממליץ סטטוטורי".

ועדת המכרזים ממליצה לראש הרשות על ההצעה במכרז "הראויה ביותר" לדעתה, לאישורו  – ראו סעיף 148 לפקודת העיריות, סעיף 143 לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות א', תשי"א -1950  וסעיף 40(א) לתוספת השניה בצו המועצות המקומיות מועצות אזוריות, תשי"ח – 1958.

מכוח תפקידו ועל פי הסמכויות הנתונות לו בדין, ראש הרשות יכול לאשר או שלא לאשר את המלצת ועדת המכרזים להצעה הזוכה. ראש הרשות גם יכול באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה כלל.

מבנה זה של הליך קבלת החלטה, אשר ככל הנראה מצוי בדרך לשינוי, נובע מהצורך לפתור את הדיסוננס שבין האחריות המוטלת על ראש הרשות לוודא שתפקידי הרשות מבוצעים כראוי באמצעותו, לבין תפיסתו כדמות פוליטית על המשתמע מכך.

מכל מקום, לאור מעמדה של ועדת המכרזים כ"ממליץ סטטוטורי", הרי שאי קבלת עמדתה של ועדת המכרזים או אי קבלת המלצתה מחייבת את ראש הרשות לתת את החלטתו בכתב בצירוף נימוקים וטעמים טובים לאי קבלת ההמלצה כאמור, ובד בבד להביא את החלטתו ונימוקיו למועצת העיר בישיבתה הקרובה.

על השימוש בסמכות ראש העירייה שלא לקבל את המלצת ועדת המכרזים כתבנו בעלון מס' 6 – "כשראש העיר אומר לא למה הוא מתכוון?".

לפני כשבועיים פרסם בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה את פסק דינו בעת"מ 24764-07-17 מטרופולי-נט בע"מ נ' עיריית כרמיאל (פורסם בנבו) – שם קבע בית המשפט כי דין החלטת ראש העיר שלא לקבל את המלצת ועדת המכרזים – להיות מבוטלת. מדוע?

עניינו של פסק הדין היה מכרז מס' 22/16 לרישיון, שימוש, תחזוקה ותמיכה במערכות מידע ממוחשבות  עבור העיריה (להלן: "המכרז"). המכרז נקבע כמכרז דו שלבי וההצעות בו הוגשו בשתי מעטפות, כאשר נקבע כי רק לאחר קביעת ציון האיכות של כל מציע תיפתח ההצעה הכספית.

במכרז הוגשו שתי הצעות – הצעת חברת מטרופולינט בע"מ והצעת החברה לאוטומציה במינהל לשלטון מקומי בע"מ. ההצעות נבדקו על ידי ועדת המכרזים, נוקדו ולאחר מכן נפתחו ההצעות הכספיות ואף הן נוקדו. ניקוד ההצעות בשלב זה היה כדלקמן:

מטרופולינט בע"מ

החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ

ניקוד איכות

33.7

35.1

ניקוד מחיר

60

54

סה"כ

93.7

89.1

אלא שבמקום להכריז על הזוכה במכרז, זימנה ועדת המכרזים את המציעים בשנית להציג את מערכותיהם שוב, כדי שוועדת המכרזים תנקד אותם מחדש (לאחר שחברי ועדת המכרזים והמנקדים נחשפו להצעות המחיר).

הטעם לכך היה אי אישורו של ראש העירייה את המלצתה של ועדת המכרזים על הזוכה במכרז ובקשתו לבצע הערכות מחודשות של ההצעות אשר הוגשו במכרז בזו הלשון:

"לשקול לזמן את נציגי המציעות למפגש נוסף. באותו מפגש, אני מבקש כי כל אחת מהמציעות יציגו את המערכות המוצעות על ידיהן, כולן או רק את המערכות המרכזיות באמצעות צוותים מקצועיים מטעמן. ההצגות תיעשנה בפני צוותים מטעם העיריה שיכללו את המנהלים המיישמים בעבודתם השוטפת את המערכות ואת היועץ המשפטי . באותם מפגשים יהיה צורך לתת הרחבה והדגמה מפורטים יותר של המערכות המוצעות לצורך בחינת איכותן באופן יסודי.

לדעתי יש מקום במסגרת ההדגמה לקבל הדגמות שיערוך צוות מקצועי ייעודי מצד כל אחת מן המציעות עם צוות ייעודי מקצועי של העיריה בתחומים ספציפיים לדוגמא- מומחה יישום של המציעה בתחום הגביה שיפגש עם מנהלת מחלקת הגביה בעיריה וכך בתחומים השונים.

הואיל ולעיריה ניסיון קודם רב שנים עם אחת המציעות (החברה לאוטומציה) אבקש לבדוק עם המנהלים בעיריה ולקבל חוות דעת באם הניסיון הינו ניסיון חיובי או שלילי עם מציעה זו……"

מעבר לבעיה המכרזית הקשה שבניקוד ההצעות לאחר שהצעות במחיר נחשפו (כאשר תנאי המכרז קבעו מראש כי מדובר במכרז דו שלבי  בו להצעת המחיר לא תהא השפעה על ניקוד האיכות), הרי שבית המשפט מצא כי ראש העיר כלל לא נתן את דעתו לחוות הדעת של ועדת המכרזים וככל הנראה (כך עולה מפסק הדין) ביסס את חוות דעתו לאחר שהיועץ המשפטי של העירייה פנה ליועץ המקצועי של העיריה לענייני המכרז וקיבל המלצה בדבר שינוי במכתב היועץ המקצועי, עליו ביסס ראש העיר את חוות דעתו – "דבר שהינו פסול על פניו".

בית המשפט חזר על הפסיקה בעת"מ (מרכז) 64561-05-16‏ ‏ רשת עמל 1 בע"מ  נ' ראש עיריית אל טירה (פורסם בנבו) שם נקבע לעניין סמכות ראש העירייה :

  1. סמכויותיו של ראש העיר ביחס להמלצת ועדת המכרזים הוגדרו בסעיף 148 לפקודת העיריות, הקובע כי ראש עיר רשאי שלא לאשר הצעה עליה המליצה הועדה, אולם במצב שכזה "ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה".
  2. על החלטת ראש העירייה להיתמך בנימוקים רלבנטיים ולעמוד במבחן הסבירות.
  3. ועדת המכרזים משמשת "ממליץ סטטוטורי". המלצתה נשענת על אדנים מוצקים בדמות ועדה מייעצת מקצועית. קיים איזון עדין בין המלצת וועדת המכרזים לבין החלטת ראש העיר. אין הדבר אומר שראש העיר מחויב לקבל את המלצת ועדת המכרזים, אך אם החליט שלא לקבלה, יעלה אותה על הכתב וינמק אותה היטב.
  4. ככלל, ראוי שראש העיר יאשרר את המלצת הוועדה, אלא אם כן קיימים טעמים טובים המצדיקים סטייה מההמלצה אותם יש להעלות על הכתב בדרך של החלטה.

במקרה דנן, בית המשפט  לא היה יכול להעניק את הסעד המבוקש הואיל ובמהלך חיי העתירה העירייה ביטלה את המכרז וכיוון שהעותרת לא צירפה לעתירתה עותק מההצעה שלה. יחד עם זאת, מעבר לאמירות הקשות ביחס לעירוב היועץ המקצועי, בית המשפט קבע כי נימוקיו של ראש העיר במקרה דנן לאו נימוקים הם והם אינם רלוונטיים, ופסק לחובת העירייה הוצאות בסך 85,000 ₪.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email