על נוסחאות לחישוב מדדי מחיר במכרזים מורכבים – חלק א'
להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן
עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" 3.4.17
לדידנו, ההליכים המכרזיים הטובים ביותר ואלו המניבים את התוצאות האופטימאליות עבור הרשות, הינם ההליכים המכרזיים "הפשוטים", אשר תנאי הסף במסגרתם מוגדרים היטב, כאשר החוזה והדרישות של עורך המכרז ברורות היטב ו"התחרות" היא בעיקרה בכל הנוגע להצעת המחיר המוגשת במכרז.
למכרז בתצורתו הפשוטה יתרונות רבים, החל מהזמנים הקצרים בהם ניתן לסיים את ההליך המכרזי וכלה באפשרויות "התקיפה" המשפטית של מכרז מעין זה – גם מבחינת הנראות הציבורית.
יחד עם זאת, אנו מכירים בעובדה שלעיתים קיימת חשיבות גם "לאיכות" הטובין או השירותים המוצעים וכי לעיתים לא ניתן להגדיר את אלו באופן "חד חד ערכי" על מנת לשמור על עקרון השוויון. עוד אנו ערים לעובדה שעורך המכרז מוכן לתת ביטוי לשונות בין המוצרים/השירותים השונים המוצעים לו, באופן שיצמצם את משקלו של מרכיב המחיר – דהיינו למצבים בהם עורך המכרז מוכן לשלם "יותר" ולקבל "מוצר" או "שירות" שנחשבים "טובים" יותר, הגם שכלל המציעים ומרכולתם עומדים בתנאי הסף למכרז.
בכל הנוגע לעריכת מרכיבי איכות ומחיר וקביעת הקריטריונים לבחינה ולניקוד של אלו, יש להקפיד הקפדה יתרה על בהירות הניסוח ועל כוונת המנסח. בפרט כאשר מרכיב המחיר אינו עומד עוד לבדו, יש להקפיד ולבצע חשיבה מוקדמת טרם ניסוח כללי הניקוד של מרכיבי האיכות והצעת המחיר כאשר במקרים רבים, עורכי מכרז עלולים למצוא עצמם עם כללים או נוסחאות אשר אינן משרתות את מטרותיה של הרשות.
בעלון זה נתמקד בנוסחאות חישוב של "מרכיבי מחיר" כאשר במסגרת המכרז נקבעים מדדי איכות בצידם.
מילים מקדימות על "מדדי איכות" טרם דיון בנוסחאות מרכיבי המחיר:
ככלל, ניתן לחלק את מרכיבי איכות בהצעה במכרז לשני סוגי מדדים עיקריים:
מדדי go no go – מדובר במדדי בחינה הנערכים לאחר הגשת ההצעה ביחס למוצרים/שירותים המוצעים. במובנים רבים, מדדי בחינה אלו מהווים מעין תנאי סף נוסף, אשר נבחן ביחס למוצרים/שירותים הספציפיים המוצעים לעורך המכרז על ידי כל משתתף. מטרת עורך המכרז היא לאשר את "המוצר" או "השירות" הספציפי, מבלי להעניק למאן דהו יתרון על פני משתתף אחר.
כך, הציון בבחינת מדדים אלו הינו "עובר/"לא עובר". ובמילים אחרות, כל הצעה שתאושר בשלב זה "מקובלת" על עורך המכרז והמרכיב היחידי שייקבע בשלב שלאחר מכן הוא "הצעת המחיר".
מדדי איכות עם ציון – מדובר במדדים אשר נקבעים מראש (לרבות משקלם ואופן בחינתם) ומהווים חלק בלתי נפרד משקלול ציון ההצעה כולה לרבות המחיר. בהתאם לקבוע בפסיקה, על עורך המכרז לפרסם מראש במסמכי המכרז את מדדי האיכות השונים, משקלם ואופן בחינתם ולא ניתן להחליט על המדדים או משקלם לאחר קבלת ההצעות. והנימוקים לכך ברורים.
ראו עת"מ (חי') 3380/06 נבון, ויספלד ושות', רואי חשבון נ' מדינת ישראל משרד הבריאות [פורסם בנבו] (2007), שם פסק בית המשפט כי קביעה מראש של המשקל שיינתן לכל אמת מידה, חשובה לא פחות מהקביעה מראש של אמות המידה, ראשית, מצד המציעים, להם אינטרס ברור: לדעת את משקלן של אמות המידה, שכן רק כך יוכלו לכלכל צעדיהם בהתאם לו ולהחליט אם להשתתף במכרז, אם לאו. מציע יוכל להתאים עצמו לאמות המידה בדרך של התאמת המוצר לקריטריונים בעלי המשקל העיקרי, או העסקת עובדים מתאימים וכו'.
נוסחאות להצעת המחיר ומניעת עיוותים:
בחינת הצעות מחיר רגילות:
באופן רגיל כאשר עורך המכרז מבקש הצעה שהיא מספר סופי או סיכום של מחירים וקובע כי המחיר (המשוקלל או הסופי) הנמוך ביותר יקבל את מירב הנקודות, הרי שניקוד הצעת המחיר בדרך כלל מחושב על ידי הנוסחה הבאה:
הצעת המחיר הנבחנת -A .
הצעת המחיר הנמוכה ביותר – B.
המשקל שנקבע להצעת המחיר – C.
ניקוד הצעת המחיר להצעה – D.
דוגמא:
מכרז למתן שירותים קבועים, במסגרתו התבקשו המציעים לנקוב במחיר חודשי קבוע, כאשר המשקל שניתן למרכיב המחיר נקבע ל-70%.
בחינת הצעות מחיר באחוזים (הנחה/תוספת):
כאשר מעניקים ניקוד להצעת מחיר המוענקת באחוזים, יש לנקוט במשנה זהירות כדי לא להיתפס לעיוותים בתוצאה. לאור האמור לעיל, עדיף ככל שניתן, להמיר את הצעת המחיר למספרים באמצעות חישוב של שיעור ההנחה או התוספת על המחיר הסופי, על מנת למנוע עיוותים בתוצאה.
דוגמא לעיוות בתוצאה:
נניח שהרשות ביקשה מהמציעים לנקוב בשיעור הנחה ממחיר פאושלי כולל שנקבע לסך של 300,000 ₪. עוד נקבע, כי משקלו של מרכיב המחיר הוא 80%.
מציע א' הציע: 10% הנחה.
מציע ב' הציע: 5% הנחה.
מציע ג' הציע: 0% הנחה.
במקרה מעין זה, השימוש בנוסחה של הצעות מחיר רגילות לעיל, יביא לתוצאה לפיה הניקוד שיקבלו המציעים יהיה כדלקמן:
מדובר בפערים עצומים בניקוד המחיר, שאינם משקפים באמת את ההבדל התמחירי בין ההצעות ולמעשה מאיינים את ניקוד האיכות (קיים פער בין המציעים של יותר מ-20 נקודות אשר אמורים להשפיע במסגרת מדדי האיכות).
כאשר משקללים את הצעת המחיר וממירים את אחוזי ההנחה למספרים, התוצאה המתקבלת היא הגיונית הרבה יותר:
במצב דברים זה, ניקוד ההצעות משקף את הפערים הריאלים בין ההצעות ולמרכיב האיכות ישנה אפשרות להשפיע על בחירת ההצעה הזוכה במכרז.
מה ניתן לעשות במקרה שבו לא קיימת אפשרות להמיר האחוזים המוצעים למספרים?
אפשרות 1: ניתן לנסות לקבוע מספר קבוע אשר ממנו תחושב ההנחה או התוספת רק עבור הציון במכרז.
אפשרות 2: במקרה ואין אפשרות לקבוע "מספר" כפי שמפורט באפשרות 1. והשיעור המוצע מוגבל (נניח והרשות החליטה לקבוע למציעים שלא ניתן להציע יותר מ-20 אחוזי הנחה ואין אפשרות להעניק תוספת), אזי ניתן לעשות שימוש בנוסחה הבאה:
הצעת המחיר הנבחנת – A.
המשקל שנקבע להצעת המחיר – C.
ניקוד הצעת המחיר להצעה – D.
אפשרות 3: במקרה ושתי האפשרויות לעיל אינן ניתנות לביצוע, ניתן לעשות שימוש בנוסחה הבאה, שמקטינה את העיוות שנוצר (נניח שמרכיב האיכות הוא 20%):
ההנחה הגבוהה ביותר המוצעת– A
ההנחה בהצעה הנבחנת – B
המשקל שניתן למרכיב – C
מקדם איזון – D
(מקדם האיזון הוא מספר בין 0 ל-1 (ככל שמקדם האיזון גדול יותר כך הפערים בין ניקוד ההצעות יהיה קטן יותר).
הנוסחה לכשעצמה מגדילה את המונה בחצי מההפרש שבין ההצעה הנבחנת להצעה הזולה ביותר. באופן הזה, ההצעה הנבחנת מקבלת ניקוד גבוה יותר מזו שהיתה אמורה לקבל בנוסחה רגילה -כאשר הבחינה עדיין נעשית ביחס להצעת המחיר הטובה ביותר.
נעבור שוב לדוגמא הראשונה ונראה את ההבדל בין החישובים:
נקבע לשם הדוגמא שהמקדם (D) יהיה 0.6.
וכשהמקדם (D) הוא 0.9:
** יש לבצע התאמות לנוסחאות בכל מקרה של שינוי בהנחות היסוד ו/או בבחינת הצעת המחיר (למשל, אם ההצעה הגבוהה ביותר או השיעור הנמוך ביותר הם אלו שאמורים לקבל את מירב הנקודות).
