על פגמים במסגרת ניקוד מדדי איכות במכרז
להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן
עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" גיליון 18 (30.10.17)
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה[1], באופן חלקי, כנגד פגמים באופן ניקוד מדדי האיכות של הצעת עותרת במכרז וביטל את החלטת ועדת המכרזים – לפסול את הצעת העותרת בשל אי קבלת ניקוד איכות מזערי כנדרש במכרז (העותרת קיבלה 73 נקודות במקום 75 נקודות נדרשות).
בית המשפט קבע כי על אף שהעותרת לא קיבלה את הניקוד המזערי לצורך בחינת הצעת המחיר שלה, הרי שלאור הפגמים המהותיים שנפלו באופן ניקוד הצעתה – ועדת המכרזים תפתח את הצעת העותרת ותדון מחדש בדבר ההצעות הראויות לזכייה במכרז.
מעשה שהיה, כך היה:
אוניברסיטת תל אביב (להלן: "האוניברסיטה") פרסמה מכרז פומבי לאספקת שירותי דפוס (להלן: "המכרז"). במכרז נקבעו מדדי איכות לבחינה ונקבע כי על כל משתתף לקבל ציון איכות של 75 נקודות לפחות (להלן: "הניקוד המזערי") על מנת לעבור לשלב הבא במכרז – בחינת הצעת המחיר. הצעה שלא תקבל את הניקוד המזערי לפחות – תפסל.
ועדת המכרזים של האוניברסיטה פסלה את הצעת חברת קופי סנטר רמת אביב בע"מ (להלן: "קופי סנטר") מחמת העובדה שהצעתה נוקדה בניקוד איכות של 73 נקודות ולא הגיעה לניקוד המזערי הנדרש.
לאור החלטת ועדת המכרזים הגישה קופי סנטר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. העתירה כללה שלל טענות שונות ומשונות הן כלפי ועדת המכרזים, הן כלפי אחת המציעות במכרז והן כלפי חברי ועדת הבחינה של ציוני האיכות, לרבות טענות בדבר ניגוד עניינים של חברי ועדת הבחינה ביחס אליה.
בית המשפט דחה את מרבית טענותיה של העותרת, לרבות את טענת ניגוד העניינים לכאורה בו היו מצויים חברי ועדת הבחינה. אלא שבצד דחיה זו סבר בית המשפט שנפלו פגמים של ממש באופן בו ניתן לעותרת ציון איכות באחד הפרקים – חוו"ד לקוחות, כאשר פגמים אלו באים לידי ביטוי בשלושה מישורים עיקריים.
הפגם הראשון:
מדדי האיכות בפרקים השונים היו מחולקים לפרמטרים שונים ולכל פרמטר נקבע ציון נפרד. כך לדוגמא: בפרק "חוו"ד לקוחות" אשר כלל סה"כ 55 נקודות – נקבע ניקוד מירבי לכל פרמטר: 7 נקודות בגין זמינות איש קשר, 15 נקודות בגין איכות תוצרי הדפוס, 11 נקודות בגין עמידה בזמני הפקה, 7 נקודות בגין היקף החזרות ו- 15 נקודות בגין ביצוע שליחויות באופן יעיל.
אלא שאחד הבודקים העניק ציון גלובלי / כללי לפרק של חוו"ד לקוחות, מבלי לפרט את הניקוד הפרטני שניתן על ידו ביחס לכל אחד מהפרמטרים.
בית המשפט קבע כי מדובר בפגם של ממש הפוגע ביכולת לקיים ביקורת עניינית, העשוי להביא לחריגה בשיקול הדעת של הבודק והמשול לאי קיום חובת ההנמקה, ובלשונו של בית המשפט:
"לטעמי, מדובר בפגם של ממש, שכן דרך זו של הענקת ציון גלובלי מנעה מהוועדה את היכולת לקיים ביקורת עניינית על האופן בו ניקד ארנון את הצעתה של העותרת. כך גם סוכלה באופן דומה יכולתו של בית המשפט להעביר את דרך הניקוד תחת שבט ביקורתו…… יתר על כן, קביעת הניקוד המקסימלי שניתן להעניק בגין כל פרמטר נועדה להדריך ולהנחות את הבודקים מהו המשקל היחסי של כל אחד מן הפרמטרים הרלבנטיים, ולמנוע הטיות מצידם בשל מתן משקל יתר לפרמטר אחד, מעבר למשקל הראוי שיש לו בעיני וועדת המכרזים. המנעותו של ארנון מהליכה בתלם זה, עלולה היתה לפגום בשיקול דעתו, משום שאין לדעת האם נתן משקל ייתר לפרמטר מסויים, מעבר למשקל שהוועדה מצאה לנכון ליתן לו. למעשה, ההמנעות ממתן ניקוד פרטני לכל פרמטר בנפרד, משולה לאי קיום חובת ההנמקה ועלולה לגרום למתן ניקוד באופן שרירותי. מדובר איפוא בסטייה של ממש מדרך הפעולה שוועדת המכרזים עצמה קבעה מראש". (ההדגשות אינן במקור).
צא ולמד, כי מקום שבו נקבעו פרמטרים לניקוד, יש להקפיד ולנקד את הפרמטרים השונים בכל פרק כפי שנקבע במסמכי המכרז עצמם ולא ליתן ניקוד גלובלי סתם כך.
הפגם השני:
אחד הבודקים העניק לעותרת בפרמטר "היקף חזרות" ציון של 2 נקודות מתוך 7 נקודות, זאת למרות שבדבריו לוועדת המכרזים אישר כי נאמר לו מפי הממליצים שלא היו חזרות. במילים אחרות, היה על המנקד ליתן ניקוד של 7 נקודות לעותרת במרכיב זה.
ובלשונו של בית המשפט:
"נשאלת איפוא השאלה מדוע לא העניק זוהר לעותרת את הניקוד המקסימלי (שבע נקודות) בפרמטר זה, אלא העניק לעותרת שתי נקודות בלבד. לשאלה זו לא נמצא כל מענה. …. הרי שכל גריעה בלתי מוצדקת או בלתי מוסברת מהציון הכולל שהוענק לה, עלולה להיות זו שהכריעה את הכף וגרמה לפסילת הצעתה"
צא ולמד, שניקוד שניתן למשתתף במכרז צריך לשקף מהותית את הפרמטר הנבחן ואת המידע שקיבל הבוחן.
הפגם השלישי:
הבודקים ייחסו חשיבות רבה מאוד לטענות שהעלו ממליצים בדבר "חוסר אמינות" של העותרת שבא לידי ביטוי בוויכוח נקודתי שהתגלע בין ממליצים לעותרת בשאלה האם המחיר שסוכם עימם כלל מע"מ או לא. אלא שבמסגרת הפרמטרים לבחינה במכרז, לא היה כל איזכור לפרמטר זה של "חוסר אמינות" כפרמטר לניקוד וממילא לא ניתן לו משקל.
בית המשפט קבע כי הבודקים נתנו משקל גדול לפרמטר זה על חשבון משקלם של פרמטרים רשמיים אחרים והדבר אף יכול היה להשפיע על יתר הניקוד שניתן לעותרת – ביודעין או שלא ביודעין.
ובלשונו של בית המשפט:
"החשש הוא שמתן משקל לאמת מידה נסתרת, שאין לה ביטוי פורמלי במסמכי המכרז, עלול לפתוח פתח למניפולציות כאלה ואחרות, שתכליתן למנוע זכייה ממי שחברי וועדת המכרזים אינם חפצים ביקרו. בנוסף, הדבר עלול לעוות ולהשפיע על הציון הסובייקטיבי שניתן למשתתפי המכרז בפרמטרים הרשמיים של המכרז, ביודעין או שלא ביודעין. …. התוצאה היא שבהחלט ייתכן כי הבודקים נתנו משקל ייתר לפרמטר הבלתי רשמי והבלתי גלוי של חוסר אמינות, על חשבון משקלם של פרמטרים רשמיים" (ההדגשות אינן במקור).
צא ולמד, שאין ליתן משקל לפרמטר או לבחון פרמטרים שלא נקבעו מראש במכרז. ככל שאמת מידה חשובה דיה כדי להשפיע על החלטות ועדת המכרזים, יש לקבוע אותה מראש וליתן לה את המשקל הראוי לה או לקבוע את תוצאות בחינתה.
סיכומו של דבר, שהעתירה התקבלה באופן חלקי במובן הזה שהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בוטלה ובית המשפט קבע כי וועדת המכרזים תבחן גם את ההצעה הכספית של העותרת ותקבע מחדש מיהם המציעים הזוכים במכרז.
פסק דינו של בית המשפט במקרה דנן מעלה מספר שאלות:
מדוע בית המשפט לא תיקן בעצמו את ניקוד העותרת? האם בית המשפט השאיר לוועדת המכרזים את הפתח לדון מחדש בניקוד העותרת?.
התשובה לשאלה הראשונה אינה ברורה והיא נובעת כנראה מרצונו של בית המשפט שלא להתערב "בגרעין הקשה" של החלטות ועדת המכרזים הוא ניקוד האיכות עצמו ומהעובדה שהוא עצמו לא שוחח עם הממליצים.
התשובה לשאלה השנייה היא ככל הנראה חיובית. בית המשפט לא הורה לוועדת המכרזים לבחון שוב את הניקוד של העותרת, אולם הוא קבע כי ועדת המכרזים "תשוב ותדון בקביעת זהותם של הזוכים במכרז לאחר שתפתח הצעתה של העותרת".
[1] עת"מ 63659-07-17 קופי סנטר רמת אביב בע"מ נ' אוניברסיטת תל אביב, [פורסם בנבו] (11/10/17)