"על מכרזים" – על "אשם תורם" של הרשות ועל ויתור זכויותיה המכרזיות והחוזיות

"על מכרזים" – על "אשם תורם" של הרשות ועל ויתור זכויותיה המכרזיות והחוזיות

"על מכרזים" –  על "אשם תורם" של הרשות ועל ויתור זכויותיה המכרזיות והחוזיות

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו"ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת "על מכרזים" גיליון 38 (13.08.2018) 

לפני כחודש ימים ניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, במסגרת עת"מ 25755-07-18 קרן קפיטל פפושדו מחיר למשתכן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסק דין "חריג" בנוף דיני המכרזים.

בפסק הדין ביטל בית המשפט לעניינים מנהליים, החלטה של ועדת מכרזים – לבטל זכייה במכרז של זוכה אשר לא קיים את התחייבויותיו החוזיות כלפי הרשות.

על פניו, התערבות בית המשפט בהחלטת ועדת המכרזים הנ"ל, בפרט כאשר אנו עוסקים בדיני מכרזים בהם קיימת הקפדה יתרה על כללי המכרז, ללא אפשרות סטייה לצורך שמירה על עקרונות דיני המכרזים, ואין מחלוקת בדבר אי קיום ההוראות החוזיות במועדן – היא חריגה.

אלא שבצלילה לנבכי פסק הדין, מתגלה תמונה ולפיה בנסיבות העניין (שחלקן קשור באופן ישיר להתנהלות הרשות), אכן היה מקום להתערב בהחלטה כאמור. על אף שמדובר במקרה נקודתי ספציפי – ניתן לטעמנו ללמוד ממנו מספר דברים, לרבות על הגישות העתידיות של בתי המשפט, ביחס לאופן התנהלותן של רשויות מנהליות בעידן הממוחשב המודרני. במה דברים אמורים?

נסיבות המקרה

בחודש יוני 2018 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז פומבי להחכרת מקרקעין למגורים בעתלית, במסגרת "תכנית למשתכן". הצעת העותרת היתה ההצעה היחידה במכרז ורשות מקרקעי ישראל הכריזה על הצעתה כזוכה.

בהתאם לתנאי המכרז על העותרת היה לשלם לרשות סך כולל של כ-30 מיליון שקלים חדשים בתנאים שפורטו שם. סכום זה, כלל דמי פיתוח בסך של כ-14 מיליון שקלים חדשים אשר היה להעבירם בהתאם לתנאי המכרז, עד ליום שישי (יום ו') 8.9.17.

בפועל, סכום זה שולם רק ביום א' (יומיים לאחר מכן) ב-10.9.17.

מעל ל-8 חודשים לאחר מכן, ביום 24.6.18 החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכייתה של העותרת במכרז בשל האיחור כאמור.

הטעמים של ועדת המכרזים בהחלטת הביטול כאמור, היו בעיקרם שמירה על עקרון השוויון במכרזים הואיל וזו ראתה בתנאי התשלום חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז וכפועל יוצא, הקבלת האפשרות לבצע תשלומים באיחור  – הינה בגדר שינוי אסור של כללי המכרז בדיעבד.

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בצעד יחסית חריג, החליט להתערב בשיקול הדעת של ועדת המכרזים ולבטל את החלטתה לבטל את זכייתה של העותרת,  תוך שהוא מותיר את הזכייה במכרז אצל העותרת. חלק מנימוקיו של בית המשפט עוסקות בנסיבות המיוחדות של המקרה, כמפורט להלן:

  • כהנחת יסוד, בית המשפט לא הסכים עם קביעתה של ועדת המכרזים כי אנו מצויים בשלב "המכרזי", אלא קבע כי הודעת הזכייה משכללת את החוזה בין המציע הזוכה לבין הרשות ולכן אנו מצויים במישור החוזי[1].
  • העותרת קיבלה הודעת זכייה שלושה שבועות לאחר החלטת ועדת המכרזים על זכייתה – זמן זה "נגרע" מזמן ההתארגנות של העותרת לגיוס הכספים הנדרשים (גם טענת הרשות כי דבר הזכייה פורסם באתר האינטרנט שלה, לא סייע בידה).
  • הרשות פנתה לראשונה לעותרת על דבר האיחור בתשלום, רק מספר חודשים לאחר ביצוע התשלום בפועל. מכאן הסיק בית המשפט שלא היתה דחיפות אמיתית של ממש לקבלת הכספים כבר ביום ו'. ביחס לטענת הרשות כי "בשל המספר הרב של ההתקשרויות המטופלות על ידי המשיבה אין לה אפשרות לבחון את המידע הרלוונטי ולהגיב עליו כיאות" – קבע בית המשפט: כי "אין לה מקום בעידן הממוחשב דהיום". לאור "גרירת הרגליים" של הרשות כפי שתוארה בפסק הדין – קבע בית המשפט כי זו האחרונה, ויתרה דה פקטו על כל זכות חוזית או מכרזית שיש לה.
  • על אף טענות הרשות, זו האחרונה לא השיבה לעותרת כספים, בסדר גודל משמעותי ביותר, שגבתה ממנה. במקביל, העותרת השקיעה עד היום כספים רבים עקב זכייתה.
  • ביטול המכרז יפגע בציבור הרחב בהקשר של ביצוע "התכנית למשתכן" ואין פגיעה בעקרון השוויון נוכח הזמנים המתוארים בפסק הדין.

לטעמנו, גם ללא נסיבות התנהלות הרשות המנהלית במקרה דנן, לא היה מקום לבטל את זכייתה של  העותרת במכרז. בחינה מהותית של דיני המכרזים (ולא בחינה טכנית), היתה מביאה את הרשות למסקנה שאין טעם של ממש לביטול הזכייה גם נוכח האיחור (בן יומיים שאינם ימי עבודה) בתשלום ובעיקר נוכח עקרונות דיני המכרזים שלא נפגעו.

 

[1] הערת העורך:  הימצאות בשלב "החוזי", לאחר המכרז, אינה מאפשרת לרשות לשנות את תנאי ההתקשרות עם הזוכה סתם כך. ועשויים להיות מקרים ששינוי כאמור מהווה פגיעה בעקרון השוויון (גם אל מול מציעים פוטנציאליים).

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email
נגישות